עובד על תקליט
אז הנה מתחילה תקופת ההבלגה שלי. בניגוד למונח ההיסטורי, ההבלגה הזאת תהיה בנויה על שיתוף ועל חוסר איפוק מוחלט.
בחמש עשרה השנים האחרונות התשובה שלי על השאלה "מה אתה עושה?" היא פחות או יותר קבועה. "אני עובד על תקליט," אני אומר, לא "אלבום," אלא "תקליט." אני לא סובל את המילה אלבום, זה מזכיר לי קשישה שיושבת על כיסא נדנדה ומסדרת תמונות. תקליט, לעומת זאת, זה בערך כל מה שאני רוצה לעשות, זה הדבר הכי יפה שאני מכיר, זה חמש גיטרות זרוקות על ספה וזמזום של מגבר ברקע, ומישהו שרוטן- "מאיפה בא הזמזום הזה, אולי ננסה להפוך את ההארקה?"
אז תמיד אני עובד על תקליט, גם כשאני אפילו לא קרוב לעבודה על תקליט אני אומר את זה, זה נותן לי תקווה שבעצם אני כן. מה אני עושה עכשיו? אני עובד על תקליט, של מוניקה, לפחות אני מקווה שזה מה שאני עושה. כבר יש חזרות לפעמים, כבר יש כמה שירים חדשים, זה נקרא שעובדים, לא?
הבלוג הזה, כך נראה לי, יכיל פחות הגיגים ויותר דברים אישיים. הגיגים על מצב היקום אני כותב גם ככה בעיתון העיר, ואני גם אעלה אותם מדי פעם לכאן. משהו כמו יומן אף פעם לא כתבתי וזה עשוי לפתור לי דפקט מרכזי באישיות – אני לא כל כך זוכר את החיים שלי.
פעם כתבתי שיר על מישהו "מלא בעובדות חסרות כל ערך" ואני צריך להודות שהילד הזה הוא אני. בטריויה אני לא חלש מדי. בלזכור מה עבר עלי – זה סיפור אחר. תמיד כשנוסעים בואן ומתחיל סשן של סיפורים מהעבר אני משתתק כמו דג. "זוכר את ההופעה בזכרון?" בלופ בלופ. "זוכר מה קרה שם בארון חשמל?" בלופ בלופ. "ואחרי פורום באר שבע, כש… רץ ערום ברחוב?" בלופ בלופ בלופ.
עכשיו אני אזכור. אני פשוט אכתוב את זה. איזה רעיון גאוני, אני בטח הראשון שעושה את זה. אני חושב שנקרא לזה בלוג.
26 נובמבר, 2009 בשעה 17:48
תתחדש על הבלוג.
גם אני תמיד "עובדת על". אני מניחה שזה מצב הצבירה של כל מוזיקאי, לא?
26 נובמבר, 2009 בשעה 19:48
מזל טוב על הבלוג!
עושה רושם שנחמד כאן…
26 נובמבר, 2009 בשעה 19:59
בהצלחה ותתחדש! דיסק חדש של מוניקה..נשמע מעולה
29 נובמבר, 2009 בשעה 11:31
יהלי
כיף לדעת שיש לך בלוג משלך עכשיו .
אני גם קורא את הטור שלך בעיתון העיר והוא מצוין .
שיהיה בהצלחה !
5 דצמבר, 2009 בשעה 1:35
תתחדש.
לאחר ניסיונות כושלים לכתוב יומן מסע, נוכחתי שעדיף לא לכתוב בזמן אמת. יש גם רע בסניליות, ומנגד, בכתיבה לאחור אתה יכול לערוך את הזכרונות טוב יותר. יש שיראו בזה חטא לאמת – אני מסתכלת על זה כעל שלב המיקסים של ההקלטות (:
5 דצמבר, 2009 בשעה 11:16
תתחדש..ובהצלחה..
אהבתי את "אלדוראדו", אגב.
6 דצמבר, 2009 בשעה 21:31
welcome.
nice to read you
i have a friend who is for the last 12 years 'a student' some statuses are worth to keep, they keep people satisfied with the answer.
looking forward to read more of you
7 דצמבר, 2009 בשעה 0:43
אני מאד אוהב את הטור שלך בהעיר
הוא לפעמים מפתיע אותי ברמת הבקיאות הפוליטית (ע"י נאמן) ובזה שפתאום חשוב וכיף לקרוא על סוגיות אפרפרות כמו היועץ המפשטי לממשלה. סחתיין
אם הבלוג יהיה ברמה דומה – הסתדרנו בחיים.
בהצלחה.
נ.ב – אולי תהיה מהבלוגרים שמגיבים בעצמם בטוקבקים שלהם לטוקבקיסטים אחרים? זה קטע טוב. במיוחד לבלוג ורי, זה פיצ'ר שאין לזלזל בו , יהלי.
7 דצמבר, 2009 בשעה 20:00
יהלי אתה גאון. שפכת אותי מצחוק בשורות האחרונות.
אני אוהב כל מה שאתה עושה, החל מההופעות של מוניקה סקס שהייתי משוגע עליהן כטין-אייג'ר ועד לבלוג הזה.
עלה והצלחה